מאת: רוני קרביץ

מה יש בהן, בעשרת הדברות, שאין במערכת חוקים אחרת?

מה גרם לז'אן ז'אק רוסו להגדיר את משה "גדול המחוקקים בכל הזמנים" ומה יש לנו ללמוד מעשרת הערכים המקודשים של האנושות כולה

אנחנו חיים בעידן המקדש את המודרנה, החדש והעדכני. יחד עם זאת, בכל מה שנוגע למוסר וערכים, מסתבר שעשרת הכללים שנוסחו במדבר סיני  לפני למעלה מ-3,000 שנה – הפכו לחוקת העל של המוסריות המערבית.

נתחיל דווקא בבית הלורדים בלונדון. כאשר הלורד הרב יעקובוביץ', רבה הראשי של יהדות אנגליה, התמנה לתפקידו הרם, איחלו לו חבריו ברכת "מזל טוב לרב היהודי הראשון בבית המחוקקים". הרב יעקובוביץ' הצביע על תמונה המכסה את הקיר כולו, ובה דמותו של משה רבנו יורד מהר סיני ובידיו לוחות הברית "אני השני" הוא אמר "הוא הראשון."

מעבר לתעלת למאנש, היטיב להגדיר ז'אן ז'אק רוסו, האב הרוחני של המהפכה הצרפתית, את משה רבנו במילים "גדול המחוקקים בכל הזמנים".

ואם נתקדם עוד צעד מזרחה, נגדלה את הטקסט המדהים שכתב לא אחר מאשר ניטשה שכתב את הטקסט המדהים הבא:

"ב"ברית הישנה" היהודית, זה ספר הצדק האלהי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו. אתה ניצב באימה וביראת כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם, ואתה מהרהר את הרהוריך הנוגים על אסיה הזקנה ועל אותו חצי-אי המשתרבב ממנה, זו אירופה, הרוצה, ויהי מה, להיראות לגבי אסיה ל'התקדמות האדם" (…) ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו"חטא כלפי הרוח" הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית."

נקפוץ אל מעבר לאוקיינוס, שם פסל עשרת הדיברות מעטר את ספריית הקונגרס ואת גבעת הקפיטול. ובהתחשב בעובדה שמדובר במדינה בה קיימת הפרדת הדת מהמדינה בחוקה, במבט מהצד זה עשוי להישמע מעט מוזר לגלות שבמדינת קליפורניה, שאלמלא הייתה חלק מארה"ב היא הייתה לכלכלה השמינית בגודלה בעולם, אושר בסנט ברוב עצום של שתי המפלגות החוק הבא, ואני מצטט:

"לעשרת הדיברות השפעה רבה – כמו לכל התנ"ך – על הממשל האזרחי ועקרונות המשפט בארה"ב וקליפורניה…."

מה יש בהן, בעשרת הדברות, שאין במערכת חוקים אחרת?

חירות רוחנית

אם נתבונן בעשרת הדברות, נגלה שם ערכים פשוטים יחסית: לא לגנוב, לא לרמות, לשמור על קדושת המשפחה וכבוד להורים.

אלו ערכים שכל אתיקן עשוי לנסח, בצורה דומה.

אולם הייחודיות של עשרת הדברות אלו דווקא שתי הדברות הראשונות: "אנוכי  ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

אכן. כל אדם יכול לנסח חוקה האוסרת לרצוח, אך באותה מידה כל אדם גם עשוי למחוק את החוק הזה, כאשר זה נוח ומשתלם עבורו.

החברה האירופית של המאה ה-20 איכזבה מאוד בכל מה שנוגע לחוקי הרצח והגניבה, וחברות אחרות כשלו בערכים אחרים. כל עוד האדם מחוקק עבור עצמו את החוקים, הוא גם ירגיש בנוח להגמיש אותם לצרכיו וערכיו. הבשורה בעשרת הדברות היא העובדה כי הערכים הללו אינם תלויים בגחמת האדם, הם נשענים על גבי חוקת-העל של יוצר היקום, האנושות והחברה.

כשהחברה מאמינה במחויבות שלה לערכי-על בלתי תלויים בזמן, מקום או סיטואציה, היא צועדת בראש מורם לקראת מערכת אנושית ומוסרית טובה יותר עבור הקולקטיב ועבור הכלל.

מאת: רונן פריבר

8 מיליארד אזרחי העולם, 195 מדינות,  בכל יום ויום בונים כל אחד את הכלכלה, מערכות החינוך, הבריאות, הנדל"ן, בניינים, בתי מלון וכו

אם נתמקד בנדל"ן למגורים, מלונאות, חינוך, מסחר במשחק המונופול העולמי למשחק חוקים ברורים ורלבנטיים לטכנולוגיה העכשווית

משחק המונופול המורכב של כלכלת העולם

דוגמא קלילה לצורך בניית בית מלון בן 10 קומות עם 120חדרים מרווחים,  דרוש לקנות שיש ממדינה שיש לה את המחצבים והמשאבים, ולמכור למדינה סמוכה חיטה, טכנולוגיה, קנאביס רפואי וכו, שייש למדינה הרוכשת שיש, את הרווח להשקיע בניירות ערך של בנק מוביל, קרן השקעות גדולה שנמצאת במדינה אחרת שלישית ואת היתרה לקבל בכספותיה של אחרת.

הגדולים משעבדים את הקטנים

משחק המונופול העולמי, חוקי משחק בו החזקים שולטים במשאבים, בכסף, הם קובעים את חוקי המשחק לפי רצונם הרגעי והאינטרסיים העכשווים שלהן, על אנשי מדינות עניות אין חסים, הן משלמות הם טבין ותקילין, שהרי מהו משחק המונופול ללא חוקים מוגדרים ואמיתיים,

כולם מרוויחים ומי משלם?

לאותו בית מלון בן 10 קומות עם 120 חדרים, או לבניין מגורים כל שהוא לקורת גג של משפחה … יש מחיר אחר בכל מדינה ומדינה, מחיר קרקע, מחיר תשומות בניה, רווח של הממשלה, רווח של הרשות המקומות, רווח של הבנקאים וגורמי המימון, רווח של היזמים, רווח של היזמים, כולם מי מרווחים ומי משתעבד ומשלם? המדינה החלשה משלמת יותר…האזרח הקטן משלם בגדול!

אומות העולם יושבות על השולחן ומשחקות מונופול

מעת לעת אנו טסים , לעסקים, מפגשים, לנופשונים, טיולים, חופשות וברוח הזמן " מניעים את הכלכלה המקומית לימי השהות"  משלמים וממשיכים, או עושים עסקים , בדר"כ המדינות החזקות מושכות את מיטב המשקיעים והתיירים כי יש להן יותר מה להציע

אומות העולם יושבות על שולחן ומשחקות במונופול, החזקות במרכז השולחן, הבינוניות בשולחי השולחן, העניות מתחת שולחן, החלשות מאוד עומדות ליד השולחן בציפיה לפירור קטן, יושבים ומשחקים, מעדכנים את החוקים משכללים את הבקרה, הטוב מנצח העני פושט רגל.

תרופה משנה מציאות שהומצא במדינה איקס

אם מדינה מסויימת פיתחה המציאה וייצרה תרופה מהפכנית, טכנולוגיה פורצת דרך,  היא מכניסה מיליארדים, משכללת את השיטה, מתברגת טוב יותר, הופכת ליותר אטרקטיבית, כך הוא המונופול העולמי, מיטיב עם המיטיבים מחזק את החזקים מחליש את החלשים.

משתתפים, קופה, בנקאי

במשחק מונופול הבסיסי שדורות על דורות גדלו עליו, יודעים כל המשתתפים, יש קופה ויש בנקאי. דרכו מקבלים שכר לכל לסיבוב, דרכו מקבלים הטבות, תשומים תמלוגים .

איזונים בין קופה גדולה, קופה קטנה, יותר הזדמנויות

היכן היא הקופה של המשחק שלנו? מיהו הבנקאי ומיהו יוצר מתכנן ומעלה את חוקי המשחק.

האם אין אפשרות ליצור בהבנה, קופה גדולה באמצעותה ניתן לקבל הלוואה קטנה?

30 מיליארד דולר לכל מדינה, בינונית וקטנה, מבלי לפגוע בחוקי המשחק , שהרי כולם יקבלו ובאותו היחס.

בשיטה זו ניתן לייצר מנגונני בקרה ומערכות איזונים עולמיים, במקום איבה, כעס, מלחמות כלכליות, דריסת החזק את החלש, בעולם גלובלי בו מלחמה בצד אחד משפיעה על עולם כולו, מדוע אם כך לא נצליח במתן ההלוואה עת שלום ופיוס. ואם בכסף כולם יבנו מלונות לתפארת , יפתחו את הכלכלות, ייצרו יותר ויותר הזדמנויות ב 195 מדינות, יעניקו ל 8 מיליארד אנשים, אופק מסויים,

מונופול- המשחק שלימד את ילדי העולם קפיטלזים חייב עדכון גרסה

האפשרות שכל בני האדם יחיו ברווחה ובעושר היא בהישג ידינו, הכל נתון בחלוקת משאבים נכונה והנהגה המכוונת לכך.

אילו היתה מנותבות מספר טיפות מי גשם היורדת בשנה אחת במדינה אירופאית גשומה, ימדינות רבות בעולם כולו לחיות ממשאב זה שנים שלמות על כל צרכיו.

כמי הגשם המבוזבזים עד כי יוצרים צמא ובצורת במדינות שכנות כך כספי העולם. אנו השחקנים היושבים מסביב לשולחן, זהו המשחק שלנו וביכולתנו להגמיש או להקשיח את חוקי המשחק הבנקים נועדו לשרתנו, האם לא קם הבנק על יוצרו?

הכותב הינו- רונן פריבר, איש יהלומים, (יהלומן ותיק) מייצר מגוון מוצרי עילית בעולם היהלומים, הוגה דעות, איש רוח, פעיל חברתי.

מאת: רונן פריבר

כיצד עולם הספורט מראה לנו שתופעה בה האדם חושב ומרגיש שלכוח מחשבותיו ובקשותיו יש השלכה על היבראות מציאות מסוימת לפי רצונו?

הילדים וחבריהם התקבצו בסלון הבית, הדריכות הייתה בעיצומה, הבעיטה החופשית המכריעה במשחק עמדה להילקח והילדים מצאו את עצמם כל אחד מתחנן בדרכו הייחודית.

אחד הילדים סיגל תפיסה שרק כאשר הוא מחזיק את הצעיף הצהוב בשתי קצוותיו המהלך של השחקן הבועט יצליח, חברו מתכנס בדממה דרוכה, ניתן להרגיש את המתח והריכוז העצום שהוא מצוי בו "קדימה פדידה הוא צועק למסך, קדימה פדידה".

את התפרצות הרגשות עם החטאת הכדור את המסגרת ניתן רק לדמיין. האכזבה הייתה פרסונלית, פדידה איכזב אותם ברמה האישית, הוא לא קיים הבטחה שניתנה מעצם קיומו כשחקן במגרש להם ורק להם מתוך מיליון הצופים שצפו במשחק. אז הבנתי. 

הבנתי שעולם הספורט, יתכן שכדורגל בפרט בגלל מנעד הזמן הייחודי לו, איננו ערוך כך שאנשים יבואו רק ליהנות, להתבונן בטכניקת המשחק או לשמוח בעת הבקעת שער. המשחק למעשה מתרגל את האנושות לקחת חלק ביצירת דמיון פעיל של בריאת מציאות. האוהדים גם מבלי לשים לב, אינם מתכנסים סביב מסכי הטלוויזיה רק על מנת לגרוף הנאה, אלא ממש לקחת חלק בדרמה. הם, בעזרת התכווננות הבקשות והתחינות שלהם לעבר המסך, ממש מרגישים שותפי העלילה המתפתחת.

בניגוד לסרט שעל תוכנו וסופו הם אינם שולטים, בכדורגל הם הם הבמאים, הם רוצים להחליט מי יבקיע את הגול, מי אשם בהחמצה ואת מי ראוי להוציא מהתסריט שמא יחבל בעלילה שאת קוריה הם טוו בראשם.

הרעיון שבאמצעות מחשבות, דיבור ותפילה ממוקדת ניתן לשנות את המציאות, לבקש מרפא, פרנסה, ברכה לעצמנו או לחליפין להתפלל על גשמים, שפע וגאולה לכלל, נתפסים בקרב הציבור הרחב כ"אמונות" השייכות למגזר הדתי.

אך הנה מגיע עולם הספורט ומראה לנו שהתופעה בה האדם חושב שלכוח מחשבותיו ובקשותיו יש השלכה על היבראות המציאות לפי רצונו, יש לה אחיזה בכלל הציבור.

כך הוא גם המקרה אם חלילה אדם נמצא מחוץ לחדר ניתוח וילדו נמצא בפנים, פנימיותו זועקת שהניתוח יעבור בהצלחה. כך הוא הדבר שסתם אדם ממתין בתחנת אוטובוס ומאחר לעבודה וכולו תחינה וצווארו מגביה לראות שהאוטובוס אכן מגיע ותחינתו הפנימית נענתה.

כאשר כל האנושות אוכלת או שותה מים, ברור לנו שהדבר הוא טבעי והוא נדרש לקיומנו. כאשר האנושות מקנא או מפחדת מי בחברו מי באחיו, ברור לנו שהדבר הוא טבעי כי לראיה מכיל הוא את כלל העולם. אם כך הדבר, האם נוכל על אותו משקל לומר שהעובדה שמחשבתנו ודיבורנו מייצר מציאות הוא דבר טבעי, גורף ומכיל את כלל האנושות?

האם נוכל לומר שמעצם העובדה שכך פועל גופנו, הדבר הוא טוב נכון ואמיתי לנו? האם נוכל להקיש מכך שעולם המאמינים מצא באמצעות שפת הקודש, נתיב מהיר לבריאת המציאות באמצעות שימוש בשפת קוד שהנחילה לו התורה?

"גוללללל, הם צעקו לשמיים במשחק אחר והבנתי תחושה נוספת שהעולם כל כך מבקש באמצעות הכדור להנחיל לאנושות, תחושת חיות ושמחתו האינסופיות של האור המתפרץ פנימה בנבכי האדם, המבוא לגאולה".

מאת: משה שמש

ספר ישן, התנ"ך, בנה תמונת חזון של עבר המפואר, והציב לעם ישראל את חזונו, ייעודו ותקוות עתידו הלאומי, תקומה, קיבוץ גלויות ושיבת ציון.

מורה דרך שמורכב מ-24 ספרים

אוצר התרבות של עם ישראל, התנ"ך, כמעצב חזון יעדים ואחרי אלפיים שנות גלות הפך מתקווה למעש, התנ"ך מורכב מ: 24 ספרים, הראשון מביניהם הוא ספר בראשית, והאחרון ע"פ החלוקה הרווחת  ספר דברי הימים, ספר עם כוח מוסרי גדול, שאין דומה לו בתולדות האומות והעמים

אלפיים שנות תקווה

עוצמתו ומקור ייחודו של התנ"ך בחיבור ובזיקה לעַם היהודי, לאמונתו בטחונו, זהותו, תרבותו ומכורתו ההיסטורית. במשך 2,000 שנות גלות, ספר הספרים – התנ"ך היה גורם של תקווה, אורו של הספר הישן זרח מחדש באופן מעשי, אורו המלא האיר על החזון והיעדים עם תקומת מדינת ישראל, חידוש קוממיות של תרבית עברית ששורשיה בספר ישן .

ספר ישן, תרבות חדשה

 מה שלא קרה באלפיים שנה קרה בעשורים בודדים ובתנופה רבה, תחיה של שפת קודש, בדיבור, שיח, כתיבה, שימוש יומיומי, שפה עתיקה שנולדה מחדש והולידה מתוכה תרבות רחבה, ענפה, מעוררת השראה, של יצירה מתחדשת, עיתונות, תקשורת, ספרות, שירה, תיאטרון, מוזיקה, שירים וסרטים.

דוד בן גוריון המוציא לאור מחדש של התנ"ך

"אינני יודע בספרות עם ישראל או בספרות עם אחר אוצר תרבותי וחינוכי שישווה לתנ"ך" אמר דוד בן גוריון, התנ"ך היה תמיד על שולחן משרדו או שידת מיטתו. דוד בן גוריון אבי המדינה, שחקר ולמד מגוון תרבויות והעמיק בחוכמת המערב, המזרח והאסלם, העניק את התפיסה "בלי ידיעת התנ"ך לא תיתכן ידיעת עצמנו, ידיעת מקורנו, רוחנו, ייעודנו ועתידנו".

ראשי תיבות של המילים: תורה, נביאים, כתובים יוצרים את התנ"ך, או בשמו הידוע ספר הספרים – מהסיבה שהוא היסוד של עם ישראל, הוא מכונה בעמנו כ"מקרא" לאור העובדה שנוהגים לקרוא בו באופן קבוע.

שלוש קטגוריות לספר התנ"ך

קטגוריה ראשונה – התורה – בתורה חמישה ספרים, שכולנו מכירים בשם הנפוץ, חמישה חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

קטגוריה שניה – נביאים – קבוצת ספרים אלו מכילה את הנביאים הראשונים , הספרים יהושע, שופטים, שמואל א, שמואל ב , מלכים א, מלכים ב, כמו כן ספרי הנביאים האחרונים , ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

קטגוריה שלישית – כתובים – בהם יש את שלושת הספרים , תהלים, משלי, איוב, וכך את חמש המגילות שבתנ"ך – מגילת רות, ספר שיר השירים, מגילת קהלת, מגילת איכה, מגילת אסתר. ספר דניאל, ספרי עזרא ונחמיה , ספר דברי הימים א, ספר דברי הימים ב, המהווים תקציר ההיסטוריה של עם ישראל עד שיבת ציון

"בזכות התנ"ך, זה הקושאן שלנו!"

דוד בן גוריון התבקש להתייצב בפני ועדת פיל בשנת 1936,כדי לטעון להסביר, לפרט ולנמק בפני ועדת חקירה מטעם הוד מלכותו, שהוקמה במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול, בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים אסטרטגיים לעתיד.

הועדה ניסתה להבין, מהי זכותם של קבוצת אנשים יהודיים, שבאו מעשרות ארצות שונות, מהי התביעה של עם ישראל על ארץ ישראל?

כאשר פנה אליו ראש הוועדה, הלורד פיל, לדוד בן גוריון, בשאלה המפורסמת "מה לכם ולטענת הזכות על ארץ ישראל? הרי ידוע לכל, שרובכם כלל לא נולדתם פה, וכי אתם הבעלים של ארץ ישראל?" דוד בן גוריון , לא היסס לרגע, הרים בעוצמה את ספר התנ"ך ואמר את ארבעת המילים שמהדהדות עד היום "בזכות התנ"ך, זה הקושאן שלנו!"

 לא געגועים מחוסר אונים, אלא ציפיה לתור זהב מתחדש

דוד בן גוריון ראה כאמור בתנ"ך את הקושאן של עם ישראל למולדתו, ספר הספרים שהציב לעם ישראל את החזון, היעדים ותקוות עתידו, דוד בן גוריון קשר בין התנ"ך, היהדות, תקומה, שיבת עם, קיבוץ גלויות .

 "לא געגועים מחוסרי אונים ליפעת עבר נעלמה, לתור הזהב האגדי שחלף ללא שוב, כמקובל בעמים קדומים אחרים, אלא ציפייה דרוכה לחזון עתיד מתוקן, מבט לאחרית הימים, שבהם תימלא הארץ דעה כמים לים מכסים^, העמים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִיתִּים, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה!

 בן גוריון יצר סדר עדיפות, לפני החזון האוניברסלי הגדול, חובה לתכנן, ליזום ולהגשים את החזון הפרטיקולרי של "קיום ממלכתי לאומי בארץ ישראל" ברוח וצורך העידן היהודי החדש "שיבת השבות, קיבוץ גלויות^"

מקור עוצמתו של התנ"ך בחיבור ובזיקה לעם היהודי

עוצמתו של ספר התנ"ך הוא בחיבור ובזיקה לעַם היהודי, לאמונתו בטחונו, זהותו, תרבותו ומכורתו ההיסטורית, עוצמת הרוח של עם ישראל המתחדש שנובע ממעיין של מים חיים, זכים, צוננים ,זורמים מדור לדור , ספר ישן בנה עולם חדש.

משה שמש הינו יועץ אסטרטגי, איש קריאייטיב, מומחה לחדשנות דיגיטלי, ירושלמי שורשי, פעיל לטיפוח זיקה למורשת ולתרבות היהודית-ישראלית הוגה ומייסד פורטל יהדות דיגיטלית.

מאת: נפתלי בר נתן

כאיש אחד בלב אחד

משמעותה של לקבל את התורה אינה להיות דתי, היא גם לא ללמוד את כולה או אפילו להצהיר שתקראו את כולה, לקבל את התורה פירושה להיות באחדות. בפרשת יתרו, ספר שמות יט פסוק ב כתוב: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. – רש"י פירש את המילים ויחן שם ישראל: כאיש אחד בלב אחד.

זאת אומרת שהתורה בהר סיני יכלה להתקבל רק כשעם היה באחדות. מתוך כך אפשר להבין למה הילל הזקן כלל את התורה כולה במשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" ורבי עקיבא אמר ש: ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה.

נשאלת השאלה: אם עקרונות אלו היו כל כך חשובים וברורים לרבי עקיבא איך זה יכול להיות שתלמידיו שהיו תלמידי חכמים שהחזיקו את כל לימוד התורה באותה תקופה נפלו בדיוק במה שרבם קבע ככלל גדול בתורה?

הגמרא מספרת לנו את הסיפור (יבמות סב:): "אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס (רש"י: בין עיירות אלו גרו כולם), וכולן מתו בפרק אחד (בין פסח לעצרת) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם (רש"י: שנשתכחה תורה), עד שבא ר' עקיבא אצל רבותנו שבדרום ושנאה להם: [ואלו הם 'רבותינו שבדרום'] רבי מאיר (בעל הנס) ורבי יהודה (בר אילעאי) ורבי יוסי (בן חלפתא) ורבי שמעון (בר יוחאי, רשב"י) ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה".

• הבעיה של תלמידי רבי עקיבא לא הייתה היעדר של אהבה, הם אהבו אחד את השני מאוד. היה אכפת להם כל כך אחד מהשני עד שבער להם כאשר מישהו לא עושה דברים בדיוק כמו שצריך, או יותר נכון כמו שהם חושבים שצריך. הם יצאו מדעתם והרגישו לא בנח כי לפי דעתם יש לנהוג בצורה אחת הלכתית ולא כמו שחברם, חכם גם הוא, חושב שצריך לנהוג בהלכה אחרת מהם. לכן כתוב הפירוש בגמרא שלא נהגו כבוד זה לזה. לא כתוב שהם לא אהבו זה את זה.

כשמישהו אוהב אז אכפת לו, כשלמישהו לא אכפת זה אומר שהוא לא אוהב. לכן אם מישהו צועק "אני לא אח שלך" סימן שהוא אח שלך אחרת הוא לא היה צועק.

בימים אלו שעם ישראל זועק ממעמקי הנשמה, בימים שהאמת יוצאת אל האור, הבעיה השורשית היא לא שנאת חינם או היעדר אהבת חינם, הבעיה האמיתית היא שלא נהגים כבוד זה לזה. בעיה זאת מופיעה בפירוש בפסוקים ששגורים בפיהם של כולם בקונוטציות שונות אנחנו פשוט מפספסים אותה מרוב שהיא שגורה בפינו. " ואהבת לרעך כמוך". האמרה המפורסמת ביותר בתורה שגורה בפינו וכל אחד מרגיש בעלות עליה בהקשר אותה היא באה לשרת. הבעיה היחידה היא שזה לא הפסוק, זה שליש פסוק וזה מה שקורה כשחותכים פסוקים. מבינים דברים חלקית או לא נכון בכלל.

בא נחזור למקור, פרשת קדושים (ויקרא פרק יט):

פסוק יח: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה.

המילים המפוספסות ביותר בפסוק נמצאות בתחילת הפסוק ובסוף שלו

תחילת הפסוק: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר – מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר?

אל תסתכל כלפי חוץ! תמיד אנשים מסתכלים כלפי חוץ במקום להסתכל פנימה. בעולם של מדיה דיגיטלית הנייד שבכיס הופך למראה והשתקפות של עולמנו הפנימי והמכשפה הופכת להיות מכשפת הרגשות הפינימית שלנו שמוציאה אותנו מדעתנו.

איך מישהו יכול לאהוב את עצמו בתחרות הזאת? איך הוא יכול לאהוב מישהו אחר כשהוא בהשוואתיות תמידית עם הישגים שלא שייכים לו ולא קשורים למטרותיו האישיים, למצבו ולהתקדמותו המינטלית והגשמית?

אבל כשבן אדם אוהב את עצמו וניגש אל הסביבה מתוך אהבה הוא נפגש עם הסביבה על כל גבניה.נאז מה קורה כשאהבה פוגשת כעס? או כשפחד פוגש אהבה? איך זה נראה לדעתכם?נספק, תלות, שתלטנות והכל בשם האהבה. זאת אהבה אמיתית?

ומה יקרה אם אהבה תפגוש אהבה?

אנחנו כל הזמן עסוקים ביחסיות שלנו כלפי האחר ובמה שקורה אצל אחרים שאנחנו שוכחים לעשות את חשבון הנפש העמוק פנימה. כשאהבה פוגשת אהבה לא מתעוררת קנאה, אין סיבה לנקמה ונטירה, אף אחד לא ילך רכיל או ידבר לשון הרע.

אחרי שפועלים נכון עם הסביבה אפשר להגיע למדרגה הבאה שזה אהבת היחיד רעך – החבר שלך.

המילה כמוך – באה להביא אותנו להפנמה שהאהבה היא אנחנו.

כשאדם מסתכל במראה הוא רואה את עצמו והשאלה הנשאלת היא אם כשאנחנו רואים את עצמנו אנחנו אוהבים את מה שאנחנו רואים? אנחנו באמת אוהבים את עצמנו למרות שאנחנו טועים? למרות שאנחנו נופלים?

האם אנחנו שואלים את עצמנו את השאלה הכל כך חשובה הזאת: האם אני אוהב את עצמי למרות? כי אם אני לא בחברה טובה כשאני עם עצמי מסכן החבר שלי שצריך להיות איתי. ואיך אפשר לאהוב מישהו אחר כשאותי אני לא אוהב???

בסיפא של הפסוק אנחנו מקבלים את התשובה לכל השאלות: אני ה'

הקב"ה אומר לנו את הנוסחה, זאת המדרגה הבאה, אחרי שהשלמנו עם החברה ככלל, השלמנו עם החבר בפרט והשלמנו עם עצמנו באופן אישי אפשר להתחבר לקדושה. תתחברו אלי, אני ה', התורה מסכמת מצוות של בין אדם לחברו בצמד המילים "אני ה'". דרך המצוות האלה אתם יכולים להתחבר אלי.

משל מפי רבי ישראל מרוזי'ן: 2 חברים בלב ובנפש חיו בעיר אחת. העלילו על אחד החברים עלילה והוא נגזר למוות. המלך ציווה שכולם יגיעו לכרר העיר לראות את ההוצאה להורג למען יראו וייראו. גם החבר הגיע ליום הדין וכשהוא ראה שעומדים להרוג את חברו הוא זעק מתוך עמקי נשמתו "אני הפושע תהרגו אותי" המלך שמע את הצעקות וביקש להביא אליו את החברים להבין במה מדובר. פנה המלך לחברים ואמר להם: מי הפושע, תגידו לי את האמת.

החבר ענה: מלכי, אני מכיר את חברי הטוב ויודע שהוא לא יכול לעשות כל פשע ואם אתם מוציאים אותו להורג על לא עוול בכפו לא יהיה טעם לחיי ועל כן מעדיף אני כי תהרגו אותי ואתו תחיו.

ראה את זה המלך, התרגש ואמר: אני משחרר את שניכם, לכו לבתיכם בשלום. בקשה אחת לי אליכם, צרפו אותי אל חברתכם, באהבה כזאת גם אני רוצה להיות.

כדי להיות כאיש אחד בלב אחד לא צריך שכולנו נחשוב אותו דבר, לא צריך שכולנו נחיה או נהיה אותו דבר. כל מה שאנחנו צרכים לעשות זה לנהוג כבוד זה לזה וכשנגיע למדרגה זאת שהקב"ה יאמר- אני ה'. אבקש להשרות את שכינתי בתוככם כדי שתאהבו גם אותי באהבה גדולה ועזה.

הכותב הינו : נפתלי בר נתן, מומחה לשיווק נדל”ן , פיננסים, דיגיטל, מלווה יזמים ,חברות, צוותי מכירות , לקוחות פרטיים להצלחה.  נולד בשנות ה-80 בעיר ירושלים, בן להורים שעלו מאנגליה, מתגורר בפ"ת ופעיל חברתי בפרוייקט קהילתי לשיפוץ ושדרוג של דירות ללא עלות לאוכלוסיות מאותגרות ומעוטות יכולת/

מאת: אבי מויאל

מדור טייק אוואי לחיים – תובנות, כלים וידע שמקורם ביהדות, שבכוחם לסייע לאדם בהתפתחותו האישית, מאת אבי מויאל יזם, יועץ עסקי, מומחה בתחומי פיננסים וביטוח, מנטור לניהול.

הרגש שבמים

המים משולים לרגש, השמים משולים לאין סוף.

כאשר ישכיל האדם לנקות את הרגשות שלו בפנימיותו העמוקה, מימי האגם שבו יהפכו צלולים ונקיים עד כדי כך שהשמיים יהפכו חלק ממנו בהשתקפות מדהימה, ואז יתחלף הפתגם "השמים הם הגבול" והפתגם "השמיים ואני אחד" יתפוס את מקומו.

ההבדל בין לקחת ולקבל

כשהאדם רוצה או צריך דבר מה הרצון שלו עלול להפוך אובססיבי ומתוך כך הוא עשוי לדרוש את מושא הרצון בכל מחיר עד כדי כך שהוא ייקח אותו בניגוד לרצונו העמוק של הנותן.

הגשמת הרצון ממקום של לקיחה גורמת לדבר בו זכינו לשאת בתוכו אנרגיה חסרה ובהכרח יהפוך לפחות מבורך.

לכן על האדם להקפיד לעשות הכול על מנת שיזכה לקבל את מושא רצונו ממקום החפץ והמעוניין של הצד הנותן וכך יזכה לקבל ממקום של ברכה גדולה ואנרגיה הרמונית ומקדמת

כח השמחה

השמחה בחיינו היא אינה רק ״מצב רוח״

היא פועל יוצא של מודעות, רצון, החלטה, התמדה ומאמץ

להפוך את השמחה לאורחת קבע בפנימיותנו ובחיינו

אהבה ודאגה מעצימה את הטוב 

כאשר נשכיל להבין שתפקידנו הוא לא להילחם ברוע

אלא לבנות את התשתית בקרב סביבתנו הקרובה והרחוקה

שתאפשר לטוב הגלום בפנימיותה לבוא לידי ביטוי הולך וגדל,

נזכה להבין ולפגוש במציאות את העובדה שכאשר האדם זוכה בסביבה אוהבת, תומכת, שמעריכה את ייחודיותו כזו שדואגת לו עד כדי כך שלא יחסר לו דבר, בהכרח הוא ירגיש חלק  ורק טוב יצא ממנו ויאיר את סביבתו

שנזכה כולנו לבנות תשתיות שיאפשרו לאור הטוב והמיטיב לפרוץ החוצה

השינוי הקבוע

כולנו חיים בעולם משתנה ולא קבוע,

עולם בו השינויים הופכים תכופים, חסרי הגיון וקיצוניים יותר ויותר,

בזמנים אלה ובכדי שלא נתפזר לכל עבר עלינו לבנות עוגנים בפנימיות שלנו, עוגנים של אמונה, שקט, ושלווה, אהבה, אופטימיות ועוד עוגנים פנימיים נדרשים.

עוגנים שיבנו יציבות חזקה שתלויה אך ורק בנו ויבססו מציאות פנימית שתאפשר לכל אחד מאתנו  להכיל את חוסר היציבות שבחוץ

הסיפור של המציאות

כל מה שקורה במציאות אותה אנו פוגשים הינו סיפור,

וסיפור זה נוצר על ידי אותם אלה אשר מספרים את הסיפור

ומספרי הסיפורים הינם רבים, הינם כל תושבי כדור הארץ,

והסיפורים נולדו להוות מלכודת, הן מלכודת דבש, והן מלכודת קושי והתמודדות ולכן חשוב להבין ולזכור זאת בכל רגע נתון.

והאימון הנדרש בנושא זה הינו באופן המידי ביותר ברגע שעולה הרעשה, מיד נדרשת לעלות מחשבה תומכת, מחשבה גבוהה שרואה הכול ממבט על,

מעין הנשר, מחשבה שמחזקת את ההבנה שכל הרעשה מגיעה כחלק מהמשחק והאימון שלנו לצורך הסחת דעת, לצורך יצירת מצבים חדשים ולצורך ההתפתחות שלנו.

להתמקד בטוב

כאשר האדם אינו מתמקד בדברים הטובים שבחייו, הוא נאלץ להתרחק מעצמו ולחפש את הטוב במקומות רחוקים שהוא לא שייך אליהם ולפעול במעשים שלא נכון שיעשה אותם

הגברת היכולת של האדם לראות את הטוב שיש בחייו תוך התמקדות בו,

תאיר עבורו את הדרך לשימור הטוב בחייו ולהרחבתו

וזאת מבלי שיידרש חלילה להרחיק לכת ולצעוד בשדות זרים

כוחו של האחד

אני זה אני, אתה זה אתה, את זו את, הם זה הם

ואף ולמרות כל זאת כולנו אחד, אחד שמאוחד תחת מהות אחת,

מהות אינסופית טובה ומיטיבה שכל כוונתה היא

שנשכיל ונלמד את הדרך להתאחד מתוך הבנה ובחירה חופשית

שכולנו אחד שלם שמושפע באופן ישיר מכל אחד מחלקיו

לעצור לרגע ולנשום

לפעמים כל מה שצריך לעשות זה

לעצור לרגע, לנשום עמוק ולהרפות

ואז לאפשר לדברים להגיע אלינו בקצב שלהם

ולטפל בהם עם הגעתם ללא התנגדות,

בשקט, בקבלה, עם רצון טוב, בנחישות, באהבה והתמדה.

סדר יום משרת

כל יום מביא אתו אתגרים חדשים איתם צריך האדם להתמודד ולפתור.

סדר עדיפות, והכרה של המטרות והיעדים מסייעים לאדם לטפל נכון באתגרים השונים העומדים בפניו,

התנהלות מהמקום הזה תוכיח כי חלק מהאתגרים שמגיעים נפתרים מעצמם

ולו רק מעצם כך שהוחלט לטפל בהם במועד מאוחר יותר.

מציאות – מצא את

כאשר האדם מקפיד לקדש את המציאות העכשווית אותה הוא פוגש

הוא מקבל את הזכות להבין את סיבתה ומהותה של המציאות העכשווית

ומתוך כך הוא מקבל את היכולת להשפיע על המציאות ולזכות לקבל ממנה את השפע והברכה שהיא מבקשת להעניק לו באזורי התוכן השונים.

לברוא מציאות

בכדי לייצר מציאות חדשה עלינו למצוא היכן היא חבויה בפנימיות שלנו

לחוות אותה בדמיון שלנו ואז להוציא אותה לפועל

לאחר מכן כל שנותר הוא לאתר את המקום והזמן

בו היא תוכל להתממש במציאות הארצית של כל אחד מאתנו

עבר, הווה, עתיד

החיים שלנו נמצאים ב"כאן ועכשיו" בלבד, בהווה המתמשך.

עוצמת ההשפעה של מה שחווינו בעבר על הרגע הזה היא כגודל המשקל שנבחר להעניק לה.

ככול שנשכיל להקטין את השפעת העבר על ההווה ונחשוש פחות ממה שצופן לנו העתיד, כך נצליח לברוא הווה מתמשך מבורך ומוגשם שיהפוך בעתיד לעבר משרת ויזכה אותנו להגשים עתיד מוצלח ומקדם.