מאת: משה שמש
אובססיביות העולם להישגיות, רווחים ומיצוי הזמן התחילה עוד במקרא, מה אנו יכולים ללמוד מסיפור עגל הזהב, מן העבר אל ההווה ולהשליך אל העתיד? האם האושר האנושי תלוי ברמת הצריכה והצריכה אמורה להיות מטרת חיינו?
במאה ה20 והמאה ה21 תאגידי הענק ומותגי העל משרישים את התפיסה שהאושר האנושי תלוי ברמת הצריכה והצריכה אמורה להיות מטרת חיינו!
הסיפור הידוע המופיע בפרשת "כי תשא" בספר שמות, בו משה רבנו נמצא בפסגה רוחנית משנן תורה לעם ישראל וחלק מהעם מתבלבל, מי שהיו עד לא מזמן דלים ואביונים והתעשרו מרכוש שלל חסר תקדים, מכך שהביסו את האימפריה המצרית פותחים ב "קמפיין גיוס המונים" ואוספים תכשיטים וכלים יקרי ערך כדי לחגוג את עושרם סביב "עגל הזהב" תוך התנהגות פרועה ומתירנית אשר מבטאת השחתה מוסרית ושכרון חושים בעקבות האקזיט שעשו!
מאז להיום…
מהר כי אין מחר…
תאגידי הענק, החברות העסקיות, המותגים בעולם המערבי מעודדים אותנו לצרוך ע"פ עקרון "מהר כי אין מחר"!
כמה שיותר הרבה, כמה שיותר מהר, רק כאן ועכשיו, וכמה שיותר זול ! בעולם משופע בשירותים, פריטים ומוצרים, תרבות הצריכה (Consumer culture) היא כביכול "הערך המרכזי בחיינו" אך למעשה זוהי התמכרות לכל דבר!
שופיניג כתפיסת אושר והנאה
תרבות הצריכה, הינה תפיסה ששמה זרקור, למערכת העולמית חברתית והכלכלית שמעודדת צריכה , תוך פיתוח המושג "שופינג" כמושג של " תפיסת אושר והנאה " שופיניג הוא לא קניית ביגוד, הנעלה, ריהוט, מוצרים וכו שאנו צריכים לצריכה שוטפת, הוא גם סגנון, חיים, צורת בילוי, מדד למצב רוח, מדד לאושר!
הסמארטפון " האזיק הדיגיטלי" המוצמד אלינו
מאז שהסמארטפון נכנס לחיינו טיסות, ביגוד, הנעלה, מזון, אוכל טייק-אוואי וכדומה הפך לזמין בהקלקה מהירה! 7000 מסרים פרסומיים ביום, זה מה שאדם רואה בממוצע ביום, בקרב 39מדינות ה- OECD המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי!
תרבות המותגים
תרבות המותגים שהתפתחה ע"י התאגידים הקפיטליסטים הגדולים דוחפים את הציבור בעולם המערבי לצריכה אישית עיוורת, צריכה של דברים מיותרים, צריכה מוגזמת, באמצעות מסעי פרסום דיגיטליים שהצינור שלהן ע"י תאגידי הטכנולוגיה, שמגיעים אלינו ישירות לסמארטפון ששומע, רואה, יודע מה אנו מחפשים, במה אנו מתעניינים!
האלגוריתמים של תאגידי הטכנולוגיה, יוצרים לנו ביקוש מלאכותי, תוך שמות נוצצים למוצרים,מציגים לנו מובילי דעה, משפיעני רשת, אינסטגרם, מובילים חברתיים, יוטיוברים, טיקטוקרים, קהילות לפי נושא "שקופצים לבקר אותנו על פי חיפוש שערכנו"
" הצריכה המטורפת שבכף ידינו" אותו "אזיק דיגיטלי" היושב לנו באופן קבוע בכיס, ואנו מביטים בו כל 5 דקות בממוצע, גורם לנו להרגיש "פאסה" משפיעני אופנה, שגורמים לנו להרגיש שמה שקנינו בחודש שעבר, בשנה שעברה, הוא כבר אולד, מיושן, פאסה, כי ממש היום יצא פריט חדש, מוצר חדש, עיצוב חדש, גרסה חדשה, קולקציה חדשה וכו וכך בשלל תחומים
באופן כזה רבים התאגידים מנסים להדביק בנו את תחושת האי עדכנות, להדביק בנו את תחושת החובה לעמוד בקצב השינוי, הופכים אותנו למה שמכונה "קורבנות טכנולוגיה" "קורבנות אופנה " קורבנות מזון" "קורבנות החופשה הבאה" וכו וכו והופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה
אוכלוסיות גדולות במדינות הלא מפותחות הופכות לכוח עבודה זמין וזול ( אפריקה, אסיה) מילארדי איש הופכים לעבדים של התאגידם ולמעשה של מדינות המערב המפותחות, " העוני מונצח לדורות" הם עובדים שעות רבות , מבוקר ועד לילה, במפעלים נוקשים , בשכר רעב תוך הכנסת ילדיהם מגיל 12 למעגל העבדות על מנת להביא מעט הכנסה לקיום הבסיסי של המשפחה!
כולנו יודעים שכדור הארץ הוא הנכס הכי חשוב שלנו "עלי אדמות" חשוב לשמור על הסביבה ולא לזהם.
תרבות הצריכה היא גם הרסנית לכדור הארץ, היום בחיינו בעתיד, לדורות הבאים , לצריכה הבלתי פוסקת, יש מחיר במוצרים, פריטים, בגדים, הנעלה, מוצרי חשמל, וכו שאנו קונים בכמויות, אנו מייצרים זבל בכמויות חסרות תקדים!
קודם עגל אחר כך שור
העגל הוא פרומו, הקדימון של האדם ל"חיים של צריכה" השור הוא סמל ל"חיים חומריים" מדובר בחיה חזקה, כבדת משקל שמסוגלת לעשות מספר תפקידים: לשמש כבהמת משא הסוחבת עגלה, מסוגלת לחרוש שדות , לדוש את תבואה, לייצר המשכיות, וכאשר יגיע יומו יאכל בשרו ומעורו ניתן לייצר נעליים, מעילים, תיקים, ארנקים וכו
Wall Street במנהטן
השור המסתער הוא הסמל של וול סטריט Charging Bull, פסל מפורסם של הפסל אומן האיטלקי הנודע ארטורו די מודיקה (1941-2021 ) לא סתם מוצב הפסל, באזור הפיננסי הסואן ברובע מנהטן ניו יורק. הפסל מתאר שור מסתער שיש לו מטרה אחת כסף ועוד כסף ורק כסף!
השור המסתער הוא הסמל האולטימטיבי לכוחות החזקים שמניעים את השווקים, המערכות הפיננסיות והכלכלות!
מעגליות עגל הזהב
המושג "עגל הזהב" מציג לנו את המעגליות, החזרה על התנהגויות בכל דור ודור.
מה שהיה נכון לדור המדבר שחיפש את התחושה הפיזית של נגיעה במשהו פיזי גדול, נוצץ, מרשים שבזכותו הוא מגיע להישגיות, רווחים, מיצוי הזמן!
משה שמש כותב המאמר, הינו קופירייטר, יועץ אסטרטגי, מומחה לשיווק דיגיטלי, יזם חברתי ופעיל בתחומי זהות יהודית עכשווית!
