מאת: משה שמש
קווים לזהותו של המסורתי במדינת ישראל
ע"פ סקרים נרחבים המסורתיים הם הציבור הגדול בישראל, כ33 אחוז מגדירים את עצמם מסורתיים, הם כוח חשוב בציבור היהודי ישראלי, אנשים שמשרתים בצבא, עובדים, משלמים מיסים, מניעים את החברה והכלכלה.
הטיפוס המתהווה בישראל מסוף שנות ה 50
זהותו של הישראלי המסורתי מהווה מיקרוקוסמוס של גיוון דתי ותרבותי בתוך החברה היהודית. זהות זו נובעת משילוב של מסורת דתית עם השפעות תרבותיות מודרניות, וכוללת מערך רחב של מנהגים ואמונות המשקפים מחויבות אישית ולא אחידה להלכה.
המסורתי הישראלי הינו אב טיפוס חדש שהתהווה בארץ החל מסוף שנות ה 50, את המושג יצרו יהודים שבאו מבתים דתיים, נתנו ממד אחר לשמירת המצוות המלאה, אך הוסיפו לדבוק בחלק מאורח-החיים היהודי. בשנות ה60 של המאה 20 כבר החל לגדול בישראל דור חדש של 'שומרי מסורת', שמעולם לא ראה חיי יהדות מלאים, אבל נשאר קשור במידה מרובה למסורת ישראל.
אמונה בכוח עליון כבסיס
יהודים מסורתיים מאופיינים במגוון רחב של זהויות אישיות וקבוצתיות. אין קנה מידה אחיד לפיו יהודים מסורתיים מקיימים מצוות, רובם המוחלט מאמין בכוח עליון בבורא עולם , בסיס האמונה הוא בסיס חשוב הגדרתו כמסורתי, אך קיימים כמה מנהגים משותפים כמו הנחת תפילין, ציון חגים ומועדים, שמירת שבת בדרגות שונות ושמירה על כשרות. כל אחד מהם מיישם את המסורת בדרכו הייחודית, מה שמוביל למגוון רחב של התנהגויות ומנהגים.
פסח וחנוכה הפכו לחלק ממרכיבי הדת האזרחית
יהודים מסורתיים מציינים את חגי ישראל כביטוי לזיקה למסורת, דבר המקובל ביותר בחברה הישראלית. חגים כמו ראש השנה, פסח וחנוכה הפכו לחלק ממרכיבי הדת האזרחית, וטקסיהם הדתיים משולבים בתכנים לאומיים ומשפחתיים. זיקה זו מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית, המשלבת דת, לאום ותרבות שהמסורתיים הם המובילים בשמירת ערכי החגים. רוב המסורתיים צמים ביום כיפור ובונים סוכה.
החיים על-פי המסורת היהודית
יהודים מסורתיים מקיימים מנהגים וטקסים מהמסורת היהודית מתוך מודעות למשמעותם הדתית, אך הבחירה אם לקיים מנהג זה או אחר היא אישית. הזיקה למסורת יכולה להיות ביטוי של אמונה דתית, רצון לשמור על מסורת ההורים או ביטוי של זהות יהודית לאומית או תרבותית.
המורכבות הדתית
המורכבות הדתית באה לידי ביטוי במגוון רחב של התנהגויות. כאמור רובם המוחלט מאמין בכוח עליון, יש המגדירים עצמם מסורתיים ומקפידים על שמירת כשרות ושבת ברמות שונות, ואחרים מתמקדים במצוות מסוימות בלבד. למשל, רוב רובם המוחלט מקפידים לא לאכול בשר חזיר או פירות ים , אך אינם מפרידים בין מערכות אוכל וכלי בשר לכלי חלב, או נמנעים מלאכול חמץ בפסח אך אוכלים במסעדות שאינן כשרות במהלך השנה (שלא מגישות פירות ים וחזיר).
ביקור בבתי כנסת השתתפות בתפילות
השתתפות בטקסים ובתפילות משתנה בין יהודים מסורתיים. יש המבקרים בבית הכנסת רק בחגים, ואחרים מתפללים בקביעות בשישי בערב ובשבת בבוקר. יש כאלה המתפללים מדי יום תפילת מנחה במקום העבודה, יש כאלה שמתפללים מדי פעם באמצע השבוע מנחה וערבית, רוב רובם של המסורתיים מקיימים קידוש וסעודת שבת אך אינם נמנעים מפעולות כמו צפייה בטלוויזיה או נסיעה ברכב.
זיכרון היקירים שנפטרו
רוב הציבור המסורתי מציין את יום פקידת יקיריהם, סבים, סבתות והורים, הנושא בא לידי ביטוי בעלייה לבית העלמין וקריאת קדיש על קברו של הנפטר, הדלקת נר זיכרון, אירועים אלו מהווים חלק מרכזי במורשת היהודית ומבטאים את זיכרון היקירים, החיבור העמוק בין הדורות.
עבור רבים, קריאת הקדיש אינה מוגבלת ליום הזיכרון בלבד, אלא מתבצעת גם במהלך השבוע הקודם לציון. מנהג זה מדגיש את חשיבות הזיכרון והשמירה על המסורת, ומשמש כאמצעי לשימור הקשר עם העבר ולהבטחת המשכיות הערכים היהודיים. בטקסים אלו ישנה תחושת הקלה, קהילה ושייכות, המחזקת את העבר הווה ועתיד והזהות היהודית והמשפחתית.
העמדות התרבותיות
ליהודים מסורתיים אין עמדות ייחודיות בסוגיות תרבותיות כמו היחס לתרבות המערב המודרנית וערכיה, ואין להם עמדה אחידה בנושאים של יחסים בין דת למדינה. הם חיים בתוך מתח בין המסורת לבין החיים המודרניים, מה שמוביל ליצירת זהות מורכבת וגמישה המאפשרת ביטוי אישי וקהילתי מגוון.
מקורות היניקה התרבותיים
מקורות היניקה התרבותיים של היהודי המסורתי כוללים את המסורת הדתית וההשפעות מבית אבא וסבא התרבותיות המודרניות. הם מושפעים מהמשפחה, הקהילה והסביבה הישראלית והעולמית. היהודי המסורתי משלב ערכי יהדות עם אורח חיים מודרני, שומר על זהות יהודית עשירה ומגוונת תוך השתתפות בחיים המודרניים בצורה פעילה ומשמעותית.
אירועים מרכזיים
ליהודי מסורתי, לשני אירועים מרכזיים בחיים יש חשיבות מכרעת: ברית המילה והחתונה. בעוד שהראשון נתפס כהתחייבות הראשונית של הילד היהודי לעם ישראל ולמסורתו, השנייה נוגעת לשאלת ההמשכיות והשמירה על הזהות היהודית.
ברית מילה
ברית מילה היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, מתקיימת ביום השמיני להולדת הבן ומסמלת את הברית בין עם ישראל לאלוהים, כפי שנמסרה לאברהם אבינו.
ברית מילה המשמעות עבור יהודי מסורתי
שימור זהות יהודית- עבור היהודי המסורתי, ברית המילה היא טקס חיוני לשמירה על הזהות היהודית והמשכיותה. היא מהווה חלק בלתי נפרד מהמסורת המשפחתית והקהילתית.
הקשר לדורות הקודמים, ברית המילה מסמלת את הקשר לדורות הקודמים ולשורשים היהודיים. היא מבטאת את המחויבות להמשיך את המסורת המשפחתית.
נישואיי תערובת
חתונה של ילד או ילדה יהודיים עם גוי או גויה הוא טאבו לאו מוחלט! אין כאן אפילו שאלה… זהו נושא טעון ומורכב מבחינת הזהות היהודית, במיוחד עבור יהודים מסורתיים.
נישואים עם בני דתות אחרות נתפסים כאיום חמור על המשכיות העם היהודי. יהודים מסורתיים רבים רואים בכך חשש להיטמעות ואובדן זהות.
זהות מגוונת ומעניינית הזהות של היהודי המסורתי היא מגוונת ומורכבת, משקפת שילוב של דת, תרבות ולאום. היא מאפשרת גמישות מסוימת ובחירה אישית, ומשמרת את הקשר לעבר תוך התאמה לחיים המודרניים. היהודי המסורתי ממשיך לפתח ולהעשיר את זהותו, תוך שמירה על איזון בין מסורת לקדמה.
