לטוב ולמוטב, מהפכת ה-2.0 משפיעה על כל מי שנחשף עליה, יוזר כלוזר, ספק תוכן כצרכן תוכן. כיצד נוכל להתמודד עם השפעות אלו?
אחד מכל שני ילדים בישראל נתקל ב"אירוע אירוע גרם לו אי נוחות ברשת". הנתונים האלה, שפורסמו אך בשנת 2022 צריכים לעורר תהיות אמיתיות לגבי השימוש שלנו בכלים האדירים שהאנושות פיתחה, עשור וחצי בלבד לאחר שנחשפה אליהם.
לאחר "מהפיכת המידע" המתוארכת לרוב לשנת 2008, בעקבות העלייה בשימוש ברשת "פייסבוק" וכמובן האייפון הראשון, הייתה החברה המערבית באופוריה: יצרנו עולם נעים, טוב, קשוב, מחובר, ואוטומטי יותר. מעולם החיים שלנו לא היו נוחים יותר. מסריהם של סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג התקבלו ללא עוררין.
באותו הזמן, אף אחד לא חשב על "רעיון עיוועים" מוזר כמו פיקוח על הרשתות החברתיות, ובוודאי שלא על סינון תוכן במרשתת. להפך, האמון הבלתי מוגבל שהוענק לבנות ובני הנוער על המבוגר הלא אחראי, הניח שגן העדן הזה ישמש אך למטרות חיוביות.
הבום הגיע כשהנתונים הגיעו. המהפכה גבתה מחיר כבד ממה שרצינו לדעת, ולא רק מחיר נפשי. בשנת 2017 שלחו יד בנפשם למעלה מ-2,000 בעקבות שיימינג ברשת בארצות הברית לבדה. מעט כפול ממספר המתאים מסרטן ויתר המחלות גם יחד.
אבל היה מי שניסה להדחיק. או בגלל שהוא חשש להפסיד כסף, או בגלל שחלון הקסמים הנשקף מבעד למסך כל כך סינוור אותו. רעיון של רשת חופשית ללא כל מגבלה רגולציה הוא מאוד קוסם, ולכן הוא מעלים עין מהמצוקה הנגרמת ברשת בצורה נפשעת. מהמצוקה של אלו שלמענו יצרנו, לפחות בתכנון, עולם טוב יותר מזה שאנחנו גדלנו אליו.
אולם ברור שהפתרון הוא לא חסימת הטכנולוגיה, באותה המידה שברור ש"הטכנולוגיה לא אשמה". הטכנולוגיה היא גולם. כלי. הרסני מדהים והרסני בנו זמנית, תלוי רק כיצד ולמה משתמשים בו
כוחו של עתידן אמיתי
וכאן כדאי לשוב למהפכה הקודמת, בראשית המאה הקודמת, והשפעותיה על האנושות. דומה ויש מה ללמוד ממנה גם לימים אלו של הבינה המלאכותית.
ב-1978 עלתה ארצה מרוסיה אשת-מדע, אשר לה לא פחות מחמישה תוארי דוקטור, בשם גיטה פופקא. יהודייה, ונכדה של אחד מגדולי הרבנים המנהיגים במזרח אירופה בראשית המאה הקודמת: "החפץ חיים", רבי ישראל מאיר הכהן כגן מעיירה קטנה בשם ראדין. כיום בבלארוס. ענק רוח, יוצר, פוסק, מחבר בולט של ספרים תורניים והגותיים ומנהיג רוחני החתום בין היתר על יצירת המופת "חפץ חיים" על כללי האסור והמותר בהעברת אינפורמציה שלילית על אדם. אם תרצו חוק "לשון הרע" בתצורתו היהודית.
בואה לארץ היה אירוע משמעותי, והעיתון "מעריב" הקדיש לה ידיעה נרחבת, לה התראיינה הנכדה. היא סיפרה על דיאלוג מרתק ולא פשוט שהיה לה מול הסבא ב-1916 כאשר רק ביקשה רצתה לעזוב את החינוך היהודי, וללמוד לימודים כלליים באוניברסיטה. סבא שלה לא אהב את המהלך, והיא ניסתה לשכנע: "העולם מתפתח סבא, המדעים כובשים את העולם" אמרה. והרי "אי־אפשר רק להתמיד ולהתבונן אחורה, למה שעשו".
"ואז" ממשיכה הנכדה בדרמטיות" התבונן בי סבא ואמר: 'נכון שיש התפתחות, אבל ההתפתחות היא רק טכנית. האנשים יודעים הרבה על השמים ועל הארץ אפילו יוכלו יום אחד לטוס לירח ולהרקיע שחקים. אבל מה עושים האנשים עם הידע הזה? הורגים אחד את השני."
סבא שלה, עתידן אמיתי, המשיך את הדיאלוג במילים המדהימות הללו: "במלחמה הבאה ודאי ייצרו פצצות שתפצחנה את האדמה. אין מוסר בעולם, והמוסר לא התפתח תודות לטכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה רק תביא לכך שהאדם יהיה יותר גרוע מחיה רעה. ישמידו ערים, מחוזות וארצות. לאן נגיע עם כל זה ? לאן זה יוביל אותנו, ומה יהיה על האדם ללא מוסר'." סיים הסב את דבריו. והנכדה ממשיכה: "את זאת אמר לי סבא לפני כ־60 שנה. אחר כך בא היטלר והתברר שהוא (הסבא) ידע מראש מה הולך לקרות. לא רק חכם ותלמיד חכם היה. נביא היה האיש". התפעלה. (הדברים פורסמו במעריב, 15.12.78)
הרב ישראל מאיר, "החפץ חיים" היה עתידן אמיתי. הוא חזה גם את הנחיתה של רגל אנוש על הירח, והן את השמדת נגסאקי והירושימה על ידי אטום, כל זאת עשרות שנים לפני שהם היו בתיכנון.
אולם היכולת האמיתית שלו הייתה לחזות מה תהיה ההשפעה של עוצמה טכנולוגית שהענקת לאדם מבלי לעגן אותה על ידי אמות מידה מוסריות. מה שנכון על אנרגיה אטומית, יהיה נכון לא פחות בסושיאל מדיה.
לו היינו מיישמים על פי עקרונות ההגבלה על המידע שבספר "חפץ חיים", רבים היום היו מרגישים בטוחים הרבה יותר במרשתת.
ליהדות תפקיד משמעותי בעידן הדיגיטלי: לשקף ערכי מוסר גבוהים לאדם כדי לוודא שהתקדמות תהיה לתועלת ולברכה לאנושות.
רוני קרביץ הינו מרצה בתוכניות חוץ אקדמיות בקמפוסים המובילים. מרצה לארגונים עסקיים, חברות היי טק, בתחומי מחשבה, זהות והגות יהודית. הרצאתו "תפקיד היהדות בעידן הדיגיטלי" פורצת דרך, מרתקת וזכירה. משמש ככותב, יוצר תוכן קריאטיבי ב"גלובס" ו"וואלה", יועץ למיזמים חינוכיים, חברתיים, ופעיל בפורום מועצת ההסכמות בקונגרס הישראלי.
