מאת: רוני קרביץ
זוגיות, פרטנר לחיים, הקמת משפחה בעידן הדיגיטלי
אף שהעידן המודרני מתאפיין אפליקציות הכרויות נהדרות, נדמה שרובן מחמיצות את ההזדמנות הגדולה שהייתה יכולה להיות | מדוע?
מהמרחב הפיזי המשותף למרחב דיגיטלי הפתוח
בואו נודה, העידן המודרני הביא בכנפיו ברכה עצומה לאנושות. בכוחו של המסך לחבר בין אנשים ולקרב בין לבבות. אולם למרות זאת, העבודה טרם הסתיימה.
היו מי שידעו למנף את הכוח האדיר הזה לאחד הדברים העוצמתיים ביותר באנושות: הליך איתור ומציאת פרטנר לחיים.
התהליך הזה, שעד לפני שניים וחצי עשורים, התאפיין לרוב על בסיס מרחב פיזי משותף, קשרים שיצרנו, פגישה אקראית או מקום לימודים / עבודה מסודר/ או היכרות של חברים, מכרים…את תשמחי להכיר בחור שיכול להתאים לך… כדאי שתכיר בחורה נחמדה שיכולה להיות בראש שלך… הפך להיות לפתע כה מבוזר, כה בלתי תלוי ולגמרי חופשי.
נדמה היה שאנחנו בראשיתו של עידן חדש של הליך מציאת זוגיות, בלתי מוגבל ובלתי מותנה.
זוגיות בעידן הדיגיטלי? האם יש יותר הצלחות או אכזבות?
לקח לאנושות קצת זמן, ואז זה התנפץ על סלע המציאות מחקרים אקדמיים ומחקרים של חברות דאטה צוכיחות, האכזבות מהאפליקציות הללו גבוהות מן ההצלחות שלהן.
ובמבט ראשון – ממש לא ברור למה. כיצד יתכן שלמרות שמיטב האלגוריתמים, מיטב הידע הפסיכולוגי, ואלפי שנות ניסיון בזוגיות עומדים לרשותנו, טרם הצליחה האנושות, בהכללה, לייצר את ה-דבר שיביא לשגשוג ופריחה בדבר שהוא כה חשוב עבורה.
כיצד המסך יכול לשקף רגישות, עוצמה, מבט בעיניים?
אולם נדמה כי מי שמצפה למצוא זוגיות מבעד למסך, אינו מבין לעומק את מהותו של הקשר האנושי.
התקווה והציפייה לקשר מורכבת מכמה רבדים, והיא משקפת את הרבדים הקיימים במנה אישיותו של האדם.
טיבו של המסך הוא שטוח, שטחי, חיצוני וחלול. הוא אינו יכול וגם אין זה מתפקידו לשקף עוצמה של מבט בעיניים, רגישות, הבעת צחוק או הרהור מעמיק. גם לא יהיה זה בכוחו לאחד בין לבבות כאשר הם עוברים מבעד לפיקסול המפולטר.
המסך אכן יציג מראה חיצוני, נתונים יבשים ימשיכו לספר עוד על האדם, על גובה, דעות והשקפות. אבל האדם מחפש משמעות בזוגיות. הוא מחפש את הנפש התאומה, את החבר/ה לחיים, את האישיות שאיתה הוא יבקש לחלוק את חייו.
האם חברות הטכנולוגיה רוצות שנמצא זוגיות או שנמשיך לחפש?
לחברות הטכנולוגיה המפעילות את האפליקציות יש אינטרס אחד ויחיד: שנמשיך לחפש. לנו יש אינטרס הפוך: למצוא את הצד האחר שלנו.
על פי סיפור הבריאה בספר בראשית, הופרדו האדם ואשתו, שהיו עד אז מעין יצור דו-מיני, ומאז הם מבקשים להתאחד, לשוב למקור "והיו לבשר אחד".
אי אפשר לזלזל בהקשר הזה בכוחו של היופי החיצוני, אולם הוא רק כלי ואמצעי בדרך לאתר את הנפש התאומה, את החצי השני שלי. ואת זה יוכל לעשות רק מפגש פנים אל פנים: מפגש שהוא מרובה ערוצים, מפגש בו נוכחים לצד חוש הראיה גם חוש השמיעה, שפת הגוף, שפת הפנים ושפת הלב.
בעידן של מיקסום היופי החיצוני ומירקור הזוהר שלו – עלינו לזכור כי הטכנולוגיה היא כלי מדהים, אבל היא לעולם לא תחליף לאנושיות שבאדם.
רוני קרביץ הכותב הינו: מרצה בתוכניות חוץ אקדמיות באוניברסיטאות המובילות העברית, תל אביב, בן גוריון, הטכניון חיפה, רייכמן הרצליה! מרצה לארגונים עסקיים, חברות היי טק, בתחומי דיגיטל, זוגיות, מחשבה, זהות והגות יהודית.
