מאת: רוני קרביץ
במחשבה ראשונה, היה נדמה שהמועד המתאים ביותר לחגוג את ה"חג לאילנות" הוא אי שם באזור אפריל. אז, כשהירוק מסנוור את העיניים, מתמזג בקרני השמש, כשניחוח ההדרים משכר את החושים, כשהציפורים משלימות את החוויה החושית, מצייצות תתוך כדי ניתור מענף לענף, והדבורים מפרות את הפירות, אז זה היה יכול להיות מתאים לחגוג עם העצים עוד שנה.
אבל היום, בט"ו לחודש שבט, לב החורף, בין ינואר לפברואר, כאשר האדמה הקפואה חשופה מכל עזב, העצים עירומים בעליבותם, והמראה הכללי, צריך לומר, די מדכא. עכשיו לחגוג?
מסתבר שמאחורי בחירת התאריך עומדת חשיבה מעמיקה. "כי האדם עץ השדה" נכתב בספר דברים, ויש לנו מה ללמוד מהעץ.
חכמי ישראל זיהו שבתאריך הזה, ט"ו בשבט, השרף הפנימי של העץ מתחיל לבצבץ. הוא מתחיל להתעורר מתרדמת החורף שלו, להפשיר, וחיים חדשים מפכים בתוכו. חיים שבעוד כמה חודשים יתורגמו לצבע, לטעם ולריח.
היהדות מלמדת אותנו להסתכל על הפנים, על התוך, על המשמעות.
כאשר החוץ קפוא, אבל משהו מבפנים מתחיל להתעורר, האדם הנבון כבר מזהה תהליכים. הוא יודע לקרוא את המפה לא לפי מה שהחושים משדרים לו, אלא לפי עיני השכל, הצופות אל פני העתיד.
טו בשבט מזכיר לנו לא להתמקד בהווה האפור, אלא לקרוא את התהליך עד סופו.
עם ישראל עבר תקופות קשות בשנותיו בגולה, אבל הוא לא איבד את הכיוון ואת היעד. הוא שאב השראה, עוצמה, ביטחון בחזון, ואמונה בצדקת הדרך, מכוחות הטבע.
התאריך הזה קיבל משנה תוקף, כאשר הוא הפך ליום הולדתה של הכנסת.
בט"ו בשבט שנת תש"ט, כתשעה חודשים לאחר שהוכרזה מדינת ישראל, ולאחר מערכת הבחירות הראשונה, התקיימה הישיבה הראשונה של "האסיפה המכוננת", אז הוחלט גם על שמה, "כנסת ישראל".
בדברי הפתיחה אמר נשיא המועצה הזמנית פרופ' חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוקי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים… אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".
יום זה הוא יום הולדתה של הכנסת. חברי הבית יוצאים לטקסי נטיעות ולבתי ספר. כך נוספה ליום הזה משמעות נוספת בקשר בין עם ישראל לארצו.
רוני קרביץ הינו מרצה בתוכניות חוץ אקדמיות בקמפוסים המובילים. מרצה לארגונים עסקיים, חברות היי טק, בתחומי מחשבה, זהות והגות יהודית. הרצאתו "תפקיד היהדות בעידן הדיגיטלי" פורצת דרך, מרתקת וזכירה. משמש ככותב, יוצר תוכן קריאטיבי ב"גלובס" ו"וואלה", יועץ למיזמים חינוכיים, חברתיים, ופעיל בפורום מועצת ההסכמות בקונגרס הישראלי.
