מאבק החשמונאים לא היה על סעיף זה או אחר בספר החוקים היהודי, אלא על צביונה של תרבות המערב בשנת 2024
קשה מאוד להבין את המאבק המזוין של משפחה קטנה ממודיעים נגד הגדולה והמפוארת שבאימפריות. לפחות עד אותה תקופה. ההיסטוריונים מתקשים עוד יותר להבין את התנהלותה של האימפריה היוונית עצמה אל מול פרובינקת יהודה, עליה היא שלטה לא מפחות מ-180 שנה עד לפרוץ המרד, בלי שום בעיות פנים.
יוון ההלניסטית הייתה פלורליסטית במובן העמוק של המילה. בכל מקום שדרכה כף רגלו של אלכסנדר הגדול, הוא כיבד את המורשת והתרבות המקומית, ואת הא-ל של אותה אומה הוא הכניס אל פנתאון האלים שלו.
אגב, גם אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" כלומר, המפואר, לא שבר את הקו הזה. הוא לא דרש מהיהודים להחריב ולשרוף את המקדש אשר בירושלים. הוא בסך הכל ביקש להציב פסל של אליל בתוכו. כאילו אומר ליהודים: אני מכבד ואוהב אתכם ואת האל שלכם, תכבדו גם אתם את שלי.
מתוך 613 המצוות שביהדות, הוא הניח ליהודים לקיים 610. לא הייתה לו בעיה עם כיבוד הורים, לא עם תפילין ולא עם השבת אבידה. רק 3 מצוות הוא ביקש להסיר מחוקת-העל היהודית: שבת, ברית מילה, והשמטת הלוח העברי.
מעניין שזה כל כך הרגיז את היהודים.
לא סתם הרגיז, הם יצאו למאבק שעוד לא קם האסטרטג שמוכן לחתום על תכנית "צבאית" כזאת.
מה הם בדיוק חשבו לעצמם "הנה אנחנו פה 30 איש ממודיעים, נמצא להילחם באימפריה, הופ, נביס אותה, ואז יהיה פה שקט?" זה נשמע אירוני בערך כמו שקבוצת אמנים ממוסקבה תכריז מלחמה על פוטין.
העובדה שבסוף הם ניצחו עדיין לא מסבירה את ההיתכנות ביציאה לקרב.
כדי להבין את המאבק הזה נחזור חצי צעד אחורה, כדי להבין את החשיבה היוונית. אותה אימפריה שהביאה לעולם את הגימנסיה ואת האיצטדיון, את הפילוסופיה, את האתיקה ואת פוליטאה. לכאורה, מדובר בתרבות-אחות לתרבות היהודית. משכילה, אינטלקטואלית, מוסרית וגבוהה.
אולם במבט מעמיק אנחנו מגלים פער אדיר, בלתי נתפס ובלתי ניתן לסגירה. למעשה – פער שזהו פלא כיצד זמן רב כל כך הוא שקע והניח להיסטוריה לזרום: בעוד היוונים האמינו בריבוי אלים, היהדות, כדת מונותאיסטית, האמינה באל אחד. וההשלכות של זה הן אדירות: יוון לא ראתה עצמה מעולם מחויבת לערכי מוסר הגבוהים מן ההיגיון האנושי. המוח האנושי המציא את המוסר, הם אמרו, ולכן הוא גם יכול לעצב אותו כרצונו, וגם למחוק חלקים ממנו כשנח לו. אין אמת מידה מוסרית מחייבת.
היהדות טענה למשהו שונה. לפי הטיעון הזה, חוקת העל-שלה, התורה, לא הוכתבה בידי אדם. ולכן לאף אחד אין את הזכות לשנות אותה. היא רוחנית ועל-אנושית. ואין מונופול לאיש או לקבוצת אנשים, חכמה ככל שתהיה, להתנגד אליה.
למעשה מדובר כאן במאבק עצום של מטריאליזם מוחלט, לבין עולם שטוען לרוח.
המילה "מורלס" המייצגת את המוסר, משמעה בלטינית "מנהג". כלומר – נורמה חברתית בלבד, שאין בינה לבין אמת אבסולוטית ולא כלום, וזאת משום שאין אמת כלשהי.
מהסיבה הזו, מהשאלה מה תהיה דמותה וצביונה של האנושות באלפיים השנים הבאות, יצאו החשמונאים למאבק. הם העדיפו למות מות גיבורים כאנשי מוסר ורוח, ולא להיכנע לתרבות הפגאנית היוונית.ססיל רות
הם ניצחו, וההיסטוריה, האנושות וגם אנחנו בעידן המודרני, חבים להם את חיינו כפי שאנחנו מכירים כיום, אם נאמין להיסטוריון פרופ' ססיל רות', הכותב בסיכום ספרו "תרומת היהודים לתרבות העולם" כך:
"לו היו בני ישראל היו מהגרים ממצרים לא אל רצועת החוף מערבית של המדבר הקרויה ארץ ישראל הפונה לעבר אירופה כי אם היו מהגרים לרצועת חוף דומה על חוף האוקיינוס ההודי ובמקרה זה היו פונים מזרחה במקום מערבה כלומר כלפי אסיה במקום כלפי אירופה.
קשה להעלות על הדעת איזה שינוי גיאולוגי קטן אחר היה משפיע על תולדות האנושות כשינוי זה. אפשר להניח שאילו אירע הדבר הייתה אירופה נשארת עובדת אלילים משועבדת לאלים המופקרים של רומא ויוון מזה ולאלילים הצמאים לדם של העמים הגרמניים מזה.
ועל ערכים אלה – שווה לצאת למאבק!
רוני קרביץ הינו מרצה בתוכניות חוץ אקדמיות בקמפוסים המובילים. מרצה לארגונים עסקיים, חברות היי טק, בתחומי מחשבה, זהות והגות יהודית. הרצאתו "תפקיד היהדות בעידן הדיגיטלי" פורצת דרך, מרתקת וזכירה. משמש ככותב, יוצר תוכן קריאטיבי ב"גלובס" ו"וואלה", יועץ למיזמים חינוכיים, חברתיים, ופעיל בפורום מועצת ההסכמות בקונגרס הישראלי.
