בעידן הטיקטוק, הווטסאפ והמסרים הקצרים והמידיים חשוב לזכור את המסרים הניצחיים של היהדות, המגדירים את היהדות כשייכת לכולנו, לכל יהודי באשר הוא.
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי… אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
כבר במגילת העצמאות וההכרזה על הקמת המדינה עולה נושא היהדות החל מהמשפט הראשון וכלה באחרון. חזון העם המוגדר במגילת העצמות מציג את המדינה כבית לאומי לכל יהודי ואינה שואלת כיצד מנהל היהודי את חייו, האם הוא דתי, חילוני, חרדי, חסיד או מתנגד, עולה, אשכנזי, ספרדי, מהו מגדרו או נטייתו.
במדינה היהודית אתה יכול/ה להיות מי שאתה על פי בחירתך החופשית. אתה יכול להאמין כמו החרדים שרק הם מייצגים את הדרך הנכונה והקיצוניים שבהם יאמרו שמי שאינו נוהג כמותם מוציא עצמו מן הכלל. אתה יכול לחיות במדינה כחילוני הרואה ביהדות כתרבות לאומית, ובכלל היהדות היא לאומיות ולא רק דת.
אתה יכול להיות מקרב הציונות הדתית המקורית ראתה את עצמה כשביל הזהב בין שתי הדרכים, (רק בדור האחרון היא הצטמצמה לעניין השטחים).
משפטו המיתולוגי של יגאל אלון רלוונטי מאוד גם בהקשר זה:"…עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל…".
לחבק כל יהודי מבלי ליצור הבחנה
גישת חז"ל שעלינו לזכור היטב מחבקת כל יהודי באשר הוא מבלי ליצור הבחנה כלשהיא. ובהקשר זה ראוי לצטט את משנה סנהדרין פרק י':
" כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם, וְאֶפִּיקוֹרֶס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו) כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָי".
להיות חלק מהאומה היהודית
הדבר החשוב על פי גישת חז"ל היא להיות חלק מהאומה היהודית (בדומה לציונות). היהדות להבדיל מהדתות האחרות מחבקת גם את מי שחטא ואינה מוציאה אותו מקירבה. שנאמר:" ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מג ע"ב – מד ע"א). גדולתה של היהדות היא אם כן בכך שהיא מקבלת את כולם ללא הבדל ולעולם אינה מרחיקה את איש. גדולתה המדינה היהודית היא בכך שהיא ממשיכה את מסורת חז"ל.
מסרים קצרים ונשכחים מול מסרים נצחיים ומעצמים
בעידן הטיקטוק, הווטסאפ ומהסרים הקצרים והמידיים חושב לזכור את המסרים הניצחיים של היהדות המגדירים את היהדות כשייכת לכולנו, לכל יהודי באשר הוא.
נפתלי האור כותב המאמר: ירושלמי שורשי, פעיל חברתי בנושאי ילדים ונוער בסיכון עם סיכוי, איש ציבור הפועל להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, חיזוק הדמוקרטיה וחרויות הפרט.
